בחוקתי
אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים" (כ"ו י"ג) פעם דברתי עם שופט בלשכתו אודות בעל תשובה שהיה באמצע דיון משפטי. שאלתי את השופט: "אתה חפשי?" כשהשיב בחיוב, אמרתי לו: "מי נתן לך חופש? אתה יודע שאתה פעם היית עבד ופדו אותך על תנאי. מי שהוציא אותך מעבדות, הוציא אותך על תנאי, שתהיה עבד […]
בהר
לא תרדה בפרך ויראת מאלוקיך" (כה, מג). כל המידות שבין אדם לחברו, אפשר לקיימן רק על ידי 'ויראת מאלקיך', רק עם יראת שמיים אפשר לקיים 'לא תרדה בו בפרך'. כי כשיש חסרון ביראת שמים, מגיעים לידי זלזול בחברים. ואפילו אם קנה אותו לעבד, אסור לו להתעלל ולרדות בו בפרך, וכל שכן בשאר אנשים (על פי […]
אמור
רשת אמור למען ידעו דורותיכם" (ויקרא כ"ג, מ"ג) ה"חפץ חיים" זצ"ל אמר פעם בליל שבועות: "רבונו של עולם, רק פעם אחת חיכית לנו – בקבלת התורה, כשמשה רבינו היה צריך לעורר את העם ולהביאם לפניך להר סיני (כמבואר במדרש רבה שיר השירים א', יב). בעבור זה כבר אלפי שנים אנו עושים תיקון. בליל שבועות אנו […]
קדושים
אין דבר מרגש ומתאים כדי לפתוח בו את הקיץ הקרוב הבעל"ט, כמו פרשת 'קדושים', המעטרת לראשנו עשרות מצוות יקרות ואהובות, משובבות לב ומעשירות את הנפש היהודית. ביניהן, בשלוש מילים בלבד, פותחת לנו התורה צוהר לצורת חשיבה מקורית ומיוחדת, ומצווה אותנו: "בצדק תשפוט עמיתך". בדברי חז"ל, המובאים גם ברש"י, המצוה הזו היא "הוי דן את כל […]
אחרי מות
יסוד ועיקר חג הפסח ובפרט בתקופה הזאת הוא חיזוק האמונה. ועל אמונה צריכים לשוחח ולהחדיר בקרבנו תמיד, שהקב"ה בורא ומנהיג את כל הבריאה. וכמו שראינו במצרים שהקב"ה פסח על בתי בני ישראל במצרים, והרג דוקא במצרים (שמות י"ב, כ"ז). וכמו כן אף במכת חושך שהקב"ה הבדיל בין ישראל למצרים וכמוש"כ (שמות י', כ"ג) "ולא ראו […]
תזריע מצורע
השבת, נקרא את הפרשיות העוסקות בסוגי הצרעת בגופו של האדם, שאת, ספחת, בהרת, נגעי הראש והזקן, צרעת הבגד וצרעת הבית. ודרשו רבותינו במדרש תנחומא, על הפסוק "זאת תהיה תורת המצורע", ללמדך, שהמספר לשון הרע נגעים באים עליו, 'ה מ צ ו ר ע', נוטריקון, (כעין ראשי תיבות), "מוציא שם רע". ומסופר על רבי ינאי שהיה […]
תזריע
פרשת תזריע פותחת בציווי "וביום השמיני ימול בשר עורלתו". כשמביטים בבריתות הראשונות שמופיעות בתנ"ך רואים שאת הברית כרתו באבן. עיינו ערך ציפורה/יהושע.. ואילו אנו רואים שהברית מתבצעת בסכין. תמהים אנו מתי אירע השינוי ומדוע? הסמ"ע בהלכות מילה מביא את המדרש שמבאר את הנושא. כידוע, לכל דבר בבריאה יש מלאך הממונה לתת לו את כוחו וחיותו. […]
שמיני
פרשת שמיני ולהורות את בני ישראל (י י"א) בתקופה זו, שבה מתגברות הצרות רח"ל, וייסורים רבים פוקדים את בני האדם, באים אלינו אנשים ושואלים: "למה זה מגיע לנו?"… שמעתי פעם סיפור מהגאון רבי יעקב גלינסקי, ויש בדבריו תשובה ברורה וחותכת לשאלה הנ"ל. בילדות, סיפר הגר"י גלינסקי, התגוררו ליד ביתנו שכנות שלא ידעו קרוא וכתוב. הן […]
צו
צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה" (ויקרא ו', ב') וברש"י: "אין צו אלא לשון זרוז, מיד ולדורות. אמר רבי שמעון: ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס". מבאר המלבי"ם: הכהנים אינם יכולים לאכול את הקרבן, כי עולה הוא קרבן כליל לה'. הם עובדים ומקריבים ואין להם שום רווח אישי מעבודתם. […]
ויקרא
דבר תורה לפרשת ויקרא "ויקרא אל משה" אומר רבי מרדכי הכהן: היה משה ירא שקריאת ה' דווקא לו, בפתיחת ספר "תורת כהנים", עלולה לגרום צער לאהרן ששמו לא נזכר כלל בכל פרשת "ויקרא" – אפילו פעם אחת. כדי להפיס את דעתו של אהרן כתב: ויקר אל משה" – לשון "מקרה" – רק במקרה הוא שה' […]
